החלטה בתיק בש"פ 8429/13

           ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ג' כנפי-שטייניץ) במ"ת 65712-10-13 מיום 4.12.2013, בה נקבע כי העורר ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו בהיעדר אפשרות לשחררו לחלופת מעצר, לאחר שבהחלטה מיום 13.11.2013 נקבע כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום המתוקן.

כתב האישום המתוקן

           נגד העורר (איימן) ושלושה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום שתוקן בהמשך.

1.        בהתאם לכתב האישום המתוקן, בין העורר לבין המתלונן קיימת היכרות מוקדמת במסגרתה הלווה העורר למתלונן סך של 3,000 ש"ח. העורר והמשיב 2 (נעים) קשרו קשר במסגרתו תכננו לחטוף את המתלונן לצורך סחיטת החוב ממנו. העורר התקשר ביום 17.10.2013 למתלונן וביקש ממנו להגיע לתחנת דלק המצויה בסמוך ליציאה מירושלים בטענה כי ברצונו לשוחח עמו. בשעה 23:27 הגיע העורר, נעים ונאשם 3 (סולימאן) לתחנת הדלק ברכב טויוטה. לאחר שהמתינו הגיע המתלונן יחד עם אחותו ושניים אחרים. המתלונן נכנס לרכב הטויוטה והרכב החל בנסיעה דרומה. לאחר נסיעה של כשעה הגיעו הארבעה לכפר תראבין, מקום מגוריהם של העורר, נעים וסולימאן. מעת הגיעם לכפר הם החזיקו במתלונן בניגוד לרצונו ותוך הפעלת כוח ואיומים. העורר ציווה על המתלונן להעביר אליו את מכשירי הטלפון שברשותו ואמר לו שהוא לא ייצא מהכפר עד שיעביר אליו את כספי החוב. עוד איים עליו כי אם יזוז "יפרק אותו" וכי יש ברשותו נשק.

2.        העורר הניח את מעילו של המתלונן על ראשו והרכב החל בנסיעה לעבר אחד הבתים בכפר, עד שהגיעו לבית לא מאוכלס. במהלך הנסיעה הודיע העורר למתלונן, בנוכחות נעים וסולימאן, כי עליו לשלם לו 15,000 ש"ח. העורר הוציא את המתלונן מהרכב בניגוד לרצונו והורה לו להיכנס לבית. כשנכנסו השלושה עם המתלונן לבית, השיב העורר למתלונן את אחד ממכשירי הטלפון שלו והורה לו להתקשר לקרוביו לצורך גיוס כסף לפירעון החוב. המתלונן אכן עשה זאת ובאחת מהשיחות נטל העורר את הטלפון והודיע לקרובים כי עליהם לגייס סכום של 15,000 ש"ח עד לשעה 10:00 בבוקר שאם לא כן, לא יזכו לראות את המתלונן חי. הקרובים הציעו רכב כנגד החוב והעורר סירב לקבלו ועמד על קבלת מלוא הסכום.

3.        במהלך שהותו של המתלונן בבית, דרך העורר את אקדחו. אקדח נוסף היה מונח על הרצפה ונעים וסולימאן אחזו סכינים בידיהם. במהלך הלילה עזב סולימאן את הבית. המתלונן הוצא מהבית והמתין באוהל סמוך בשל ניידת משטרה שהגיעה אל הכפר. לאחר מכן נאסף לרכבו של העורר, טויוטה כחולה. המתלונן נכנס למושב האחורי והתיישב בסמוך לנעים אשר אחז בסכין והעורר נהג ברכב. העורר נסע לכיוון ההרים והורה למתלונן להמשיך לשוחח עם קרוביו לשם גיוס הכספים. במהלך הנסיעה יצר העורר קשר עם הנאשם 4 (שי הרוש) וביקש ממנו להגיע לירושלים לשם קבלת הכסף, תמורת 500 ש"ח. בהמשך לכך, יצר המתלונן קשר עם אחיו ומסר לו את פרטיו של שי. משהעברת הכסף התעכבה איים העורר על אחיו של המתלונן שאם עד 15:15 שי לא יודיע לו שקיבל את הכסף הרי ש"העניין גמור".

4.        בסמוך לשעה 15:30, על מנת להגביר את הלחץ על המתלונן, דרך העורר את הנשק וכיוונו לעבר המתלונן. בהמשך נפגש אחיו של המתלונן עם שי, אסף את שי לרכבו וביקש ממנו להודיע לעורר על פגישתם. לפי בקשתו של שי, הסיע אחיו של המתלונן את שי לראשון לציון ובמהלך הנסיעה העביר לו את הכסף והביע חשש לשלומו של אחיו. שי אמר לו שכדאי שלא יזכור את אשר שמע וראה. כשעה לאחר ששי הודיע לעורר כי קיבל את הכסף, שחררו העורר ונעים את המתלונן בצד הדרך בסמוך לצומת פלוגות. בטרם שוחרר המתלונן, איים עליו העורר לבל יספר לאיש ולא - "ישרוף את משפחתו".

           בגין האמור הואשמו העורר, נעים וסולימאן בחטיפה לשם סחיטה ובסחיטה בכוח. לשי יוחסו עבירות של סיוע לחטיפה לשם סחיטה וכן סחיטה באיומים. עוד יוחסו לעורר ניסיון להדחה בחקירה ולנעים החזקת סכין.

סקירת הראיות לכאורה בהחלטתו של בית המשפט קמא מיום 13.11.2013

5.        ביום 18.10.2013 לפנות בוקר פנה אחד מאחיו של המתלונן למשטרה והתלונן כי מאיימים על המשפחה שאם לא תשלם סכום של 15,000 ש"ח יהרגו את המתלונן וכי המשפחה אוימה שאם תתקשר למשטרה "הסוף לא יהיה טוב". בשעה 06:53 מסרה אחותו של המתלונן הודעה לפי היא ושניים מחבריה הסיעו את המתלונן, לבקשתו, לתחנת דלק ביציאה מירושלים, שם עלה המתלונן על רכב טויוטה עם חלונות כהים. בשעה 01:00 התקשר המתלונן לאחותו ומסר לה כי "הוא חייב שנארגן לו 5,000 ש"ח... כי הוא בבעיה". לאחר זמן התקשר אליה שוב ואמר "שהם רוצים 15,000". אז דיבר איתה אדם במבטא ערבי ואמר "אם אתם רוצים את אח שלכם חי תארגנו 15,000 עד השעה 10:00 בבוקר ואם אין לכם אל תתקשרו". לאחר כחצי שעה התקשרו אחותו של המתלונן וחבריה לטלפון של המתלונן ומסרו כי השיגו 12,800 ש"ח. "הבחור הערבי" אמר להם להביא 15,000 ש"ח וניתק. לאחר חצי שעה התקשרו שוב והודיעו כי כל הכסף בידם והונחו להתקדם לכיוון קריית-גת. בהמשך התקשר המתלונן אליהם ואמר להם "שאם אנחנו לא באים עד השעה 10:00 זה כבר לא בידיים שלו". דברים דומים נמסרו בהודעותיהם של חבריה של אחות המתלונן מיום 18.10.2013.

           החל מהשעה 09:30 ולאורך מספר שעות ביצעה אחותו של המתלונן שיחות עם המתלונן וה"חוטפים". השיחות הוקלטו על ידי המשטרה. בשיחות אלה ובהנחיית המשטרה, הודיעה האחות למתלונן כי היא וחבריה בדרכם לקריית-גת. בהמשך מסרה האחות למתלונן כי הם פוחדים שמדובר בעבריינים ובשיחה נוספת מסר להם המתלונן כי "הוא ישלח... יהודי שייקח את הכסף". האחות מסרה לו כי הם חוזרים לירושלים וכי אחיהם שהוא מבוגר יותר הוא שימסור את הכסף. האחות הוסיפה בהודעתה כי בשיחות עמה נשמע המתלונן לחוץ מאוד ומפוחד. האחות מסרה עוד כי ברקע שמעה דיבורים בערבית שהנחו את המתלונן מה לומר.

6.        לפני שמסרה האחות את הודעתה, בדקה המשטרה את מצלמות האבטחה בתחנת הדלק. במצלמות נראה רכב טויוטה חונה בצד ואז מגיע אדם הנכנס לרכב והרכב נוסע לכיוון היציאה מהעיר. המשטרה איתרה את בעל רכב הטויוטה, סולימאן המתגורר ברהט. כוח משטרה הגיע לביתו בשעה חמש לפנות בוקר ומצאו ישן כשהרכב חונה בסמוך. סולימאן מסר לשוטרים שהוא ישן משעה עשר בלילה. גם בהודעה שמסר ביום 18.10.2013 סיפר כי מסר את רכבו, טויוטה לבנה, לעורר, לפי בקשתו של האחרון, בערב יום אתמול בשעה 22:00. מאוחר יותר בשעה 23:30 התקשר אליו העורר וסולימאן שלח אליו את בנו על מנת שיקבל ממנו את מפתחות הרכב.

7.        האח שמסר את הכסף לשי מסר הודעתו ביום 18.10.2013. האח ניהל את המשא ומתן עם החוטפים לפי הנחיית חוקרי המשטרה. האח מסר למתלונן כי הוא הולך להביא את הכסף ומגיע אליו. בשלב מסוים הורה לו המתלונן להתקשר לשי, חבר שלו שהוא נהג מונית, ולהביא לו את הכסף. האח התקשר לשי שמסר לו כי אין לו רישיון נהיגה. בסופה של השיחה אמר לו שי להכין את הכסף ושהוא בא. בהמשך שי הודיע לו שהוא על האוטובוס לירושלים ואף אמר בטון מאיים שאם האח לא יגיע לתחנה המרכזית הוא חוזר ושהמתלונן יהיה בבעיה. האח שאל את שי מה עם המתלונן, ושי השיב שלא ידאג ולאחר שיביא את הכסף יוסדרו הדברים. בינתיים המתלונן התקשר לאח ומסר לו, כמעט בבכי, שהמצב מסוכן ורוצים לקחת אותו לסיני והתחנן שימסור כסף לשי. בסביבות 15:00 דיבר עם האח "הבדואי" מהטלפון של המתלונן ואמר לו כי אם עד השעה 15:15 שי לא מדבר איתו "העניין גמור".

           בשלב זה מסרה המשטרה לאח תיק בד שחור עם 15,000 ש"ח והאח נדבר עם שי להיפגש עמו בשערי העיר. בדרך התקשר המתלונן לאח ונשמע ש"הוא חוטף מכות". בהגיעו למקום המפגש שי נכנס לרכבו והנחה אותו לנסוע לכיוון ראשון לציון. שי בדק את הכסף וספר אותו והאח ביקש ממנו להתקשר ולוודא שהמתלונן מרגיש טוב. שי אמר לו "אל תדאג אני רק עושה טובה לאחיך". שי קיבל שיחה מהחוטפים והשיב להם כי ספר את הכסף ויש 15,000 ש"ח. שי אמר לאח לא לספר לאביהם וכי "כל מה שראית היום לא ראית ולא שמעת... כי אתה לא יודע איפה תמצא את עצמך אם תדבר". בהגיעם לראשון לציון התבקש האח להגיע ללטרון. שי ירד מהרכב עם הכסף והאח המשיך ללטרון לשם אמור היה להגיע המתלונן, שהודיע כי הורידו אותו בכביש 6 ליד צומת פלוגות. האח הוסיף בהודעתו כי התרשם ששי פעל בשליחות החוטפים ושהוא אינו חבר של המתלונן. עוד הוסיף כי התרשם בשיחותיו שהמתלונן מפוחד.

8.        זמן קצר לאחר שירד מרכבו של האח נעצר שי ועל גופו נמצאו 14,500 ש"ח. שי מסר לשוטרים כי עליו להעביר את הכסף לחבר. בשעה 17:12 נאסף המתלונן על ידי המשטרה ובהמשך נעצרו יתר המשיבים. בעת מעצרו של נעים נתפסה סכין מתקפלת על גופו.

9.        המתלונן מסר ארבע הודעות.

           בהודעתו הראשונה מיום 18.10.2013 סיפר כי ביום 17.10.2013 בערב שוחח טלפונית עם "עומר" אשר הציע לו "לעשות איתו סיבוב". השניים נפגשו בתחנת דלק ביציאה מהעיר ועומר אסף אותו ברכב טויוטה ומשם הסיעו לתל-אביב. בטויוטה היו שני אנשים מלבדו. כשהגיעו לתל-אביב, עלו לדירה ושיחקו שם משחקי רולטה. המתלונן לווה מעומר 3,000 ש"ח והפסיד אותם. המתלונן רצה להישאר בתל-אביב ועומר אמר לו "בוא איתי נעשה סיבוב בתל-אביב". בהמשך הוסע עם השניים ליציאה מתל-אביב ודרומה ועומר לא השיב לשאלותיו. בדרך הונחה שמיכה על ראשו כדי שלא יראה את הדרך עד שהובא לדירה מוזנחת. עומר אמר לו "אני צריך את הכסף היום עכשיו, אתה לא הולך עכשיו עד שאתה מביא לי את הכסף". כשאמר לו שאין לו כסף, השיבו שיתקשר למשפחה, לחברים. המתלונן התקשר לאחותו וביקש ממנה "לסדר" לו כסף. עומר דרש בתחילה 5,000 ש"ח ובהמשך 15,000 ש"ח. המתלונן התקשר לאחיו וביקש מהם לארגן את הכסף. בשלב מסוים הוצא מהדירה למקום אחר כי "היה שם משטרות". המתלונן ציין כי לא הופעלה עליו אלימות והוא לא אוים באלימות. עוד ציין כי הכיר את עומר ממספר מפגשים קודמים.

           בהודעתו השניה מיום 21.10.2013, נתבקש המתלונן שוב לספר מה קרה לו והוא השיב "אני לא יודע מה להגיד לך". כשהוא התבקש לחזור על הסיפור שסיפר בשיחתו עם החוקר הוא שתק. כמו כן הוא שתק כשנשאל אם הוא חושש ממשהו. כשהתבקש להסביר מה הקשר שלו לחשודים בחטיפה הוא השיב "אני לא יודע מה לעשות". בהמשך הוא נשאל האם היה חלק מתכנון מעשה פלילי עם החשודים והשיב שלא. הוא הכחיש גם את הטענה כי היה חלק מתוכנית להוצאת כסף במרמה מבני משפחתו. המתלונן נשאל היכן היה בעת שהשיחות התקיימו עם בני משפחתו והשיב "באזור שאחרי באר שבע. באזור מצפה רמון. לא זיהיתי בדיוק".

           בהודעתו השלישית מיום 23.10.2013, סיפר המתלונן כי התייעץ עם עו"ד מטעמו אשר המליץ לו למסור עדות. המתלונן סיפר כי הוא מכיר את איימן מזה כמה חודשים. איימן הלווה לו 3,000 ש"ח אותם לא החזיר. ביום חמישי התקשר אליו איימן ואמר לו שהוא מגיע לירושלים והוא רוצה לדבר איתו. חבר של המתלונן הקפיץ אותו לתחנת הדלק שם פגש את איימן שהיה ברכב טויוטה עם עוד שני אנשים. המתלונן ישב מקדימה ובדרך התבקש לעבור אחורה. בדרך "הכל היה רגיל". לאחר נסיעה של כשעה הגיעו לכפר. אחר הבחורים יצא מהרכב ולאחר מכן ראה המתלונן נשק. איימן דיבר עם המתלונן "בצורה קשה" ואמר לו "אתה לא יוצא מפה עד שאתה מביא לי את הכסף ואם אתה זז או משהו אני מפרק אותך ויש לי כאן נשק". איימן שם על ראשו של המתלונן את המעיל שלו ואמר לו שהוא לא קושר אותו ולא פוגע בו. משם הם המשיכו לנסוע עוד כשעה שלצד המתלונן שני אנשים עד שהגיעו לבית ריק. איימן אמר לו להתקשר לאנשים "לארגן את הכסף" ושיאמר להם שעליהם להביא את הכסף עד השעה 10:00 בבוקר או שהוא ייקח אותו לסיני. המתלונן עשה מספר שיחות ובשעה 10:00 הם יצאו מהבית במהירות לאיזה אוהל כי, כך למד משיחותיהם, הגיעה משטרה לבית הסמוך. לאחר מכן עלו כולם לטויוטה כחולה והסתובבו בהרים שעות רבות. כל אותו זמן נמשכו הטלפונים למשפחה. בשלב מסוים נאמר לו שאחיו מארגן את הדברים ובא.